הנושא לפוסט הזה מתחיל ממפגש מרתק עם קבוצת צעירים סקרנים שהגיעו לבקר בסדנה שלנו ולשמוע מאיתנו על יזמות, עיצוב ומה שביניהם ומהשאלות שהם שאלו אותנו: איך אתם מחליטים מה לעצב? מה ליצור? האם לא יהיה לכם יותר קל להתמקד בתחום אחד? רק בעיצוב תאורה או רק בעיצוב עציצים?
זו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בשאלות אלו. אז החלטנו לענות גם כאן ולחלוק אתכם מעט את דרך המחשבה שמאחורי Suit-Case, מה מוביל ומניע אותנו.
תהליך העיצוב שלנו הכולל בתוכו שימוש בחומרים או בחפצים שיצאו מכלל שימוש. הוא מעט הפוך מהתהליך הרגיל. אנחנו לא מחליטים שנעצב שעונים ואז מחפשים ממה ליצור אותם, אלא, אנו מוצאים חומר גלם מסוים, או חפץ מסוים שמסקרן אותנו ונותן לנו השראה ומשם יוצאים להרפתקאה. אנחנו חוקרים את החומר, את היכולות שלו ואת שלנו, את גבולותיו, את החיבורים שלו לחומרים אחרים, צורתו וצבעו, עושים ניסיונות, סקיצות, מתלבטים, מתווכחים (כן, כן, גם זה חלק בלתי נפרד מהעבודה), מגיעים להסכמה וממשיכים.
ההשראה למוצר הסופי שאליו יהפוך להיות אותו חומר או חפץ יכולה לנבוע מכמה מרכיבים:
החומר או החומרים מהם הוא עשוי:
לדוגמא בנשיקות שלנו- עציצי המבחנה- בהם אנחנו משחקים עם חתיכות של עץ גושני מסוגים שונים וגדלים שונים ליצירת עציצים שונים. למשל: נשיקה מאקליפטוס, או נשיקה מאורן.
בנשיקות, העץ מקבל את הבמה. אנחנו ממש חוגגים את הזנים השונים שאנו אוספים ואת היכולת של עץ מאותו סוג להיראות אחרת בכל פעם בשל הסיבים, הגידים, והגוונים הטבעיים שיש בו. לעץ הוספנו את המבחנה השקופה שבצורה הכי עדינה, כמעט בלתי מורגשת, משתלבת לה עם העץ ויכולה להחזיק בתוכה צמח קטן או פרח והשילוב יוצר את הקסם.
הצורה שלו:
לדוגמא, באגרטל שיצרנו מבקבוק היין, בו השאלנו את השימוש המקורי של הבקבוק ככלי קיבול לנוזלים אבל שברנו את הצורה הסטנדרטית. אתגרנו את חומר הגלם ויצרנו משהו חדש ומפתיע. יצרנו שינוי, אבל גם השארנו מספיק מהבקבוק על מנת שיראו שבעבר היה בקבוק יין או בקבוק בירה.
ניתן לראות כאן את האגרטל שיצרנו מבקבוק שקוף וכאן את האגרטל שיצרנו מבקבוק ירוק.
זכרון:
גם הזיכרון של מה שהיה החפץ בעבר מהווה חלק חשוב בעיצובו.
בשעון מס.7, אנחנו עושים שימוש בחפץ הכי פשוט ויומיומי- קופסת שימורים של טונה- אותה אנחנו הופכים ע"י עיצוב מוקפד ופרטים מתוכננים היטב לשעון יוצא דופן עם ערך מוסף וסיפור. מה שהופך את השעון למעניין, זה הזכרון שנותר ממה שהיה קודם. לרוב, מי שרואה את השעון ממבט ראשון, חושב שהשעון יפה, אך ממבט שני הוא חושב שהוא מגניב ומתרגש מההפתעה לגלות ממה הוא עשוי.
ניתן לראות כאן וכאן איך לעיתים אנחנו משאירים את הלוגו והתמונות המקוריות שעל האריזה וכאן איך לעיתים בקופסאות ישנות מאוד אנחנו דווקא אוהבים לטשטש אותם להדגיש את המראה הישן והחלוד.
תהליך העבודה הייחודי הזה הפך אותנו למלקטים ואספנים. או אולי יותר נכון לומר, הגביר בתוכנו את ייצר האספנות הטבעי שלנו. הוא אף עזר לנו להבין שמה שהופך מקום לבית ויותר מזה מה שהופך מקום לשלנו, אלו הם החפצים שאנחנו אוספים במהלך חיינו, שמספרים את הסיפור שלנו. אלה הפריטים שעושים לנו טוב על הלב ואנחנו רוצים להיות מוקפים בהם, להביט בהם בחיוך כשאנחנו מכינים קפה, להיזכר בסיפור מצחיק שקשור אליהם, לתת אותם לאדם אהוב כי הם קשורים לבדיחה פנימית כזו שרק הוא יבין. לא משנה כמה דירות נעבור, הם יעברו איתנו. נרצה אותם סביבנו כמו שאנחנו אוהבים לשים תמונות של חברים ומשפחה. הם אלה שהופכים את הבית לחם ואינטימי.
מתוך המסקנה הזו ידענו שאנחנו רוצים להפוך את החומרים והחפצים שאנחנו אוספים למוצרים מגניבים לבית שלכם. פריטים שיהפכו בקלות להיות אלה שאתם אוספים ומלקטים אליכם, אל ביתכם.
כל מדף, שידה או שולחן הכי פשוטים שיש, כל קיר ריק ואפילו המקרר יהפוך למעניין, אותנטי ומדליק אם תוסיפו לו פריט כזה, אפילו קטן. הם כבר באים עם הסיפור שלהם, אבל מה שחשוב הוא שאתם מוסיפים להם את הסיפור שלכם, מה שהופך אותם להכי מגניבים שיש.